יזכור

אורי נולד בחיפה ב-1933, להוריו יהודית ומשה אנטמן, אח בכור לנעמי.

בהיותו בן חמש נפטרה אמו ואורי עם אחותו הצעירה הגיעו לגבת כ"ילדי חוץ". אורי אומץ על ידי חייצ'ה ואברהם כנעני וגדל בכיתתו של בנם בועז.

האב משה הקפיד לבקר את הילדים בכל שבת . אורי הקטן נהג ללכת ברגל כל הדרך למסילת "רכבת העמק" בכפר ברוך, שם המתין לאבא שהגיע מחיפה. לאחר שבילו את השבת ביחד בגבת ליווה אותו שוב לרכבת שתחזיר אותו לחיפה וחזר לבדו דרך השדות לגבת.

אורי גדל והתחנך בגבת. את שירותו הצבאי עשה כמדריך ספורט בבסיס חיל האוויר ברמת דוד.

עם שחרורו השתלב בעבודה בכרם ולאחר מכן יצא לעבודה במזכירות הקיבוץ , שם פגש את אופירה שעבדה בתנועה. הם נישאו בכינרת ובנו את ביתם בגבת, כאן נולדו ילדיהם: קידר, מעין, ענר ועירם.

במשך השנים עבד ב"סילו" – אסם התבואות, ניהל את הנגריה, ריכז את הטיפול במתנדבים מחו"ל ולאחר מכן הדריך באולפן הנוער שהיה בגבת.

הוא היה מקרין הסרטים המיתולוגי ולמנהל אולם הספורט. בין לבין מילא תפקיד מרכז ועדת התרבות והקים את המועדון לחבר הראשון בגבת.

הוא יצא לתקופה של שנתיים ללימודים בסמינר אפעל, אותן ניצל ללימוד אנגלית מדוברת ברמה גבוהה ביותר.

אורי היה בין הראשונים שגויסו לעבודה במפעל "פלסטרו", שם ניהל שנים רבות את מחסן המשלוחים ואת מחלקת הנעיצה. לאחר מכן עבד במחסן הטכני הרבה מעבר לגיל הפנסיה, עד גיל 82.

אורי אהב מאד ספורט, בנעוריו שיחק כדורגל ובבגרותו היה מהקופצים המצטיינים מהמקפצה הגדולה בבריכת גבת. עם השנים הפך לצופה נלהב של שידורי ספורט בכלל וכדורסל אמריקאי בפרט. אהב מוסיקה קלאסית, שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, ויותר מכל אהב סרטי קולנוע.

אורי, נעים הליכות וצנוע, מתעניין וידען , חי חיים מלאים ושלמים עם ולמרות המחלות שתקפו אותו.

נפטר בגבת, מוקף בבני משפחתו האהובים

בן 89 שנים במותו.

יהי זכרו ברוך.